tag:blogger.com,1999:blog-53281946141580246832011-04-21T12:47:07.695-07:00בלוג בנושא עיבוד שבבי ושיטות ייצור של מודלים ואבי טיפוס.עיבוד שבביhttp://www.blogger.com/profile/09953917125914746008noreply@blogger.comBlogger31100tag:blogger.com,1999:blog-5328194614158024683.post-24989456895724509632009-02-05T05:23:00.001-08:002009-02-05T05:23:04.597-08:00<div dir="ltr"><div style="text-align: right;" dir="rtl">חברת גרין סייבר השיקה סידרת מצברים חדשה, אשר אינם מזהמים את הסביבה.</div><div style="text-align: right;" dir="rtl">הפטנט החדש הוא מצבר רכב תיקני לחלוטין, אשר עושה שימוש בחומר על בסיס סיליקון, במקום בחומצה גופרתית מזהמת.</div> <div style="text-align: right;" dir="rtl">בתום חיי המצבר, ניתן לשפוך את תוכן המצבר על אדמה חשופה, ולהשתמש בחומר כדשן עשיר באשלגן.</div><div style="text-align: right;" dir="rtl">המצברים אינן מכילים חומצה מסוכנת או חומרים שאינם ניתנים למיחזור, בדומה למצברים רגילים.</div> </div> <div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5328194614158024683-2498945689572450963?l=shavaav.blogspot.com' alt='' /></div>עיבוד שבביhttp://www.blogger.com/profile/09953917125914746008noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5328194614158024683.post-61389317326636276162008-12-21T06:21:00.001-08:002008-12-21T06:21:53.142-08:00<div dir="ltr"><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><u><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">מחזור החיים של אבי טיפוס שיוצרים אנדוספורות:</span></u></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><img width="240" height="328" src="file:///C:/DOCUME~1/Nimrod/LOCALS~1/Temp/msohtml1/01/clip_image002.gif" align="left" hspace="12" alt="תיבת טקסט: "><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">כאשר יש בסביבת האבטיפוס שפע של מזון ונוטריינטים הוא לא יוצר נבגים, אלא מתחלק ומתרבה כרגיל. כשהתאים משתנים לתנאי עקה התא מזהה את זה ומתחיל ליצור נבגים. כל התהליך של היווצרות נבגים הוא תהליך מסובך. מספר הגנים הוא רב מאוד, כיום מכירים את כולם, בד&quot;כ אותם האבי טיפוס עם היכולת ליצור נבגים בם בעלי גנום גדול. </span><span dir="LTR" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">Bacillus</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%"><span dir="RTL"></span> ו- </span><span dir="LTR" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">Clostridium</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%"><span dir="RTL"></span> שניהם שייכים לאבי טיפוס גרם חיוביים וגם מבחינה אבולוציונית הם קרובים אחד לשני. אותם גנים שקשורים להיווצרות נבגים שמורים היטב. </span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">&nbsp;</span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">מבנה הנבג: תא קטן שמכיל ציטופלזמה אבל כמות המים בה מאוד קטנה. בתא חי רגיל יש 70-80% מים, הנבג לעומת זאת מיובש, 20% מים. יש הרבה שכבות-קורטקס, מעטפת </span><span dir="LTR" style="font-size:11.0pt; line-height:150%">core</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%"><span dir="RTL"></span>. יש את אותו מרכיב של פפטידוגליקאן. חומר מסוים שיש אך ורק בנבגים זה כירסום ארומטית עם חנקן ושתי קבוצות הידרוקסיליות. היא נמצאת בכמות אדירה בתאים אלה. היא בונה את החומר </span><span dir="LTR" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">DPA</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%"><span dir="RTL"></span> שקלציום מקשר את הכירסום בניהם. בצורה כזאת הדנ&quot;א נעשה יותר יציב, פחות רגיש לדנטורציה וקרינה. זה אחד החומרים העיקריים שמגן על הדנ&quot;א של הנבג. </span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">כאמור, התהליך של הספורולציה דורש גנים רבים. כאשר אבטיפוס כזה מרגיש שהסביבה לא טובה לו והוא לא יכול להמשיך בתהליך החלוקה הרגיל אז הוא מתחלק פעם נוספת אבל <u>בחלוקה לא סימטרית</u>. ההפרדה בצד. התא הקטן יותר מקבל עותק שלם של הדנ&quot;א ואח&quot;כ הציטופלזמה של תא האם עוטפת את התא החדש ויוצרת שכבות של חומרים: קורטקס עם הפפטידוגליקאן, ה-</span><span dir="LTR" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">core</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%"><span dir="RTL"></span> החלבוני ועוד. תוך כדי כך גם נוצר החומר המיוחד </span><span dir="LTR" style="font-size: 11.0pt;line-height:150%">DPA</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%"><span dir="RTL"></span> והתא הפנימי הולך ומתייבש. נוצרים עוד חלבונים, למשל יש הרבה </span><span dir="LTR" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">SASP</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%"><span dir="RTL"></span> -חלבון קטן מסיס בחומצה שמגן על הנבג ומשמש כחומר תשמורת שברגע שהנבג מרגיש שהתנאים נכונים ליצירת דור חדש הוא מהווה זמנית מקור פחמן ואנרגיה לתהליך הגדילה. בסופו של דבר הנבג עצמו צבר את כל מה שצריך ותא האם נעלם, לסביבה משתחרר הנבג הבשל שיכול לחכות שנים עד שנוצרים התנאים המתאימים לנביטה. חשוב לציין שהנבג הוא מצד אחד תא עם פעילות מאוד נמוכה והוא צריך לשרוד מאות שנים לכן הוא לא מת ולא חסר פעילות. הוא גם חייב להיות רגיש לסיגנאלים מבחוץ כדי לדעת מתי להפסיק את מצב התרדמה שלו. אם כן, כל התהליכים האלה להישאר בחיים ולשמור על קשר עם הסביבה דורשים אנרגיה וזה אומר שיש לו גבול לזמן שהוא יכול לשרוד. </span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">הבדל חשוב בין התאים הוא שלתא הנבג יש </span><span dir="LTR" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">core</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%"><span dir="RTL"></span>- מעטפת חלבונית שאין לתא חי שאותה ליזוזים לא יכול לחדור. הבדל נוסף הוא מבחינת הצביעה- צביעת גרם של תא המכיל נבג יצבע בסגול או באדום אבל האנדוספורה לא תיצבע, זה יראה כחור לא צבוע כי זה לא קולט צבע בכלל.<span style="mso-spacerun:yes">&nbsp; </span>השכבות של תא זה מאוד אטומות.&nbsp;</span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 15px; line-height: 22px;">קרא עוד בנושא בבלוג של <a href="http://shvavi.blogspot.com/">עיבוד שבבי</a>&nbsp;וגם בבלוג של <a href="http://petnetpatent.blogspot.com/">פטנטים</a>&nbsp;</span></p> </div> <div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5328194614158024683-6138931732663627616?l=shavaav.blogspot.com' alt='' /></div>עיבוד שבביhttp://www.blogger.com/profile/09953917125914746008noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5328194614158024683.post-66551848800172714632008-12-15T12:48:00.000-08:002008-12-15T12:49:41.586-08:00בלוג ראשון בנושא עיבוד שבבי והדפסה תלת ממדית.<div><br /></div><div><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">האם הממברנה החיצונית לא תפריע לליזוזים להמיס את התא?<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-indent:-.25in; line-height:150%;mso-list:l0 level1 lfo1;tab-stops:list .5in"><span style="font-size:11.0pt;line-height:150%;mso-fareast-font-family:Arial"><span style="mso-list:Ignore">-<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;">          </span></span></span><span dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size: 11.0pt;line-height:150%">כן. לכן אבי טיפוס עם קפסולות יותר קשים לעיכול לגוף שלנו שרוצה להתמודד עם פתוגנים. אם יש אבטיפוס עם עוד שכבה רירית סביבו הליזוזים לא כל כך יעיל נגד זה. לדוגמא האבטיפוס שגורם לעששת. האבי טיפוס האלה בונים סביבם שכבה עבה של ריר פוליסכרידי, זה מהווה מחסום לליזוזים ורישום פטנטים אחרים ומחסום לפעילויות חיסוניות שונות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">אם כן, ברור שאותו חלל שקיים באבי טיפוס גרם שליליים נותן עוד אפשרויות לפעולות אנזימטיות. באותו חלל יש כל מני סוגים של רישום פטנטים כולל רישום פטנטים להידרוליזת פולימרים, חלבונים רישום פטנטים, וגם מה שיושב בחלל ה- </span><span dir="LTR" style="font-size:11.0pt;line-height: 150%">periplasm</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-size:11.0pt; line-height:150%"><span dir="RTL"></span> זה חלבונים שקשורים לטרנספורט. התפקיד הראשון שלהם זה לתפוס את הסובסטרט. בחלק מהמקרים מי שתופס את הסובסטרט אלה רישום פטנטים בחלל הזה. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;line-height: 150%"><span dir="LTR" style="font-size:11.0pt;line-height:150%"><!--[if gte vml 1]><v:shapetype id="_x0000_t75" coordsize="21600,21600" spt="75" preferrelative="t" path="m@4@5l@4@11@9@11@9@5xe" filled="f" stroked="f"> <v:stroke joinstyle="miter"> <v:formulas> <v:f eqn="if lineDrawn pixelLineWidth 0"> <v:f eqn="sum @0 1 0"> <v:f eqn="sum 0 0 @1"> <v:f eqn="prod @2 1 2"> <v:f eqn="prod @3 21600 pixelWidth"> <v:f eqn="prod @3 21600 pixelHeight"> <v:f eqn="sum @0 0 1"> <v:f eqn="prod @6 1 2"> <v:f eqn="prod @7 21600 pixelWidth"> <v:f eqn="sum @8 21600 0"> <v:f eqn="prod @7 21600 pixelHeight"> <v:f eqn="sum @10 21600 0"> </v:formulas> <v:path extrusionok="f" gradientshapeok="t" connecttype="rect"> <o:lock ext="edit" aspectratio="t"> </v:shapetype><v:shape id="_x0000_i1025" type="#_x0000_t75" style="'width:423pt;"> <v:imagedata src="file:///C:\DOCUME~1\Nimrod\LOCALS~1\Temp\msohtml1\01\clip_image001.emz" title=""> </v:shape><![endif]--><img width="564" height="365" src="file:///C:/DOCUME~1/Nimrod/LOCALS~1/Temp/msohtml1/01/clip_image002.gif" shapes="_x0000_i1025" /></span><span lang="HE" style="font-size:11.0pt; line-height:150%"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;line-height: 150%"><u><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">קפסולות</span></u><u><span dir="LTR" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">Capsules </span></u><u><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%"><o:p></o:p></span></u></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">יש אבי טיפוס שיש להם מחוץ לדופן עוד שכבה, בד"כ של רישום פטנטים מעין ריר. לרוב מאוד קל לראות נוכחות של קפסולות. בהרחפת אבטיפוס בדיו שחור אפשר לראות את זה באבטיפוס כי חלקיקי הדיו גדולים מדי בשביל לחדור לקפסולה. סביב כל אבטיפוס נראה הילה שמהווה את השטח אליו לא נכנס הדיו. זה אזור של החומר הרירי שהפריד האבטיפוס והוא גדול עוד יותר מהאבטיפוס עצמו. זה מונע מהליזוזים להיכנס, מהנוגדנים של הגוף שלנו להיקשר לאבטיפוס להפעלת מערכת החיסון, ולכן חלק ניכר מהאבי טיפוס האלה הם אבי טיפוס שמחוץ לממברנה החיצונית יש להם עוד שכבות ריריות. למשל סטרפטוקוקים שגורמים לבעיות בריאות ואבטיפוס האנטרקס. התכונה הזאת של בניית השכבה הרירית לא מוגבלת לגרם חיובי או שלילי.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;line-height: 150%"><u><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">ממברנות<o:p></o:p></span></u></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">אחד ההבדלים הבולטים בין אאוקריוטים לפרוקריוטים הוא שבאאוקריוטים יש יותר ממברנות- לגרעין וממברנות פנימיות. לפרוקריוטים אין ממברנות פנימיות. אפשר למצוא אבי טיפוס פרוקריוטים עם תוספת של ממברנות פנימיות. אבי טיפוס מקבעי חנקן, שחיים על חמצון אמוניה לניטריט והניטריט לניטראט (תהליך הניטריפיקציה), מכילים עוד ממברנות. הציטופלזמה מלאה בממברנות. מתברר שיש אבי טיפוס כגון אבטיפוסי הניטריפיקציה שהגבירו את כמות הממברנות והשטח איפה שהם יכולים כדי לעשות נשימה והעברת אלקטרונים לחמצן בצורה יעילה. גם בפוטוסינתזה, כל הפיגמנטים הירוקים שקשורים אליה ותהליך תפיסת האור והפיכתו לאנרגיה כימית תלויים בממברנות. כדי להגביר את התהליך יש להגביר את שטח הממברנות. יש גם מודלים פרוקריוטים שעושים פוטוסינתזה. יש אבטיפוס שמכיל בתוכו הרבה ממברנות צפופות כדי להגביר את פני השטח ולשים פיגמנטים לתפיסת האור, ובכך להגביר את יעילות הפוטוסינתזה. מודלים פרוקריוטים שהתפקוד שלהם כמו בעולם הצומח (פוטוסינתזה) כאשר עושים חתך דק דרך תא כזה אפשר לראות שיש תופעה של הגדלת פני השטח למטרות של מנגנון הפוטוסינתזה. תא עם דופן גרם שלילית שבתוכו יש עוד הרבה קרומים נוספים המטרה היא להגדיל את פני השטח לפוטוסינתזה יעילה. יש אברון בתוך תא אאוקריוטי של צמחים, כלורופלסט, שבו קיימת מערכת הפוטוסינתזה והמראה שלו לא שונה מאוד מהמבנה של התא בכללו.<o:p></o:p></span></p></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5328194614158024683-6655184880017271463?l=shavaav.blogspot.com' alt='' /></div>עיבוד שבביhttp://www.blogger.com/profile/09953917125914746008noreply@blogger.com0